העוסק בעשייה או במכירת גלידה נקרא 'גְּלִידַאי', כמו חבריו לתחום האוכל: שוקולדאי (שוקולטייר) ומגדנאי (קונדיטור).

בשנת 1640 הצרפתים הוסיפו לגלידת הקרח את החלב ומאז היא דומה לגלידה של ימינו.

בשנת 1951, חמש משפחות בבת-ים פתחו בית חרושת לגלידה בשם "ארטיק", שנקרא על שמו של מפעל בלגי, שנקרא על שמו של איזור הקוטב הצפוני (arctic). בהמשך הוקם מפעל מתחרה בשם 'קרטיב' בפתח תקווה. ומאז שתי המילים נכנסו ללקסיקון הגלידות שלנו.

פרנק אפרסון האמריקאי רשם את הפטנט בשנת 1923, וסיפר שפשוט ערבב מיץ מתוק בכוס עם מקל ושכח אותו במרפסת בליל חורף קפוא.

אליעזר בן יהודה חידש את המילה גְּלִידָה. וכך כתב במילונו: "גלידה – יקראו בארץ ישראל המדברים עברית ממתק עשוי מסוכר וביצים ונקפא וקר כגליד".

מירית שם אור כתבה את השיר שביצע צביקה פיק בקדם אירוויזיון 1993. הוא הגיע למקום השביעי והפסיד לשרהל'ה שרון והשיר "שירו".

מעריץ פיסטוק בשם אוהד ראוך העלה לרשתות רעיונות למאכלים רבים בטעם פיסטוק, אחד מהם היה שלגון. הרעיון הגיע עד לחברת נסטלה שהחליטה לייצר כמות מוגבלת לטעם הנישתי הזה, והופתעה מהביקוש.

את מילות הפסוק המתאר את המן שאכלו בני ישראל במדבר "דַּק כַּכְּפֹר עַל הָאָרֶץ" (שמות טז, יד) מתרגם אונקלוס: "כגלידא על ארעא".

המילה 'גלידא' מופיעה בתרגום אונקלוס גם בסיפורו של יעקב אבינו - "הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה" - הֲוֵיתִי בִּימָמָא אַכְלַנִי שַׁרְבָּא, וּגְלִידָא נְחַת עֲלַי בְּלֵילְיָא (בראשית לא, מ).

בשנת 1923 פתח יצחק וינטרוב, את בית הקפה "בר כוכבא" ברחוב נחלת בנימין בתל אביב, והחל לייצר גלידות. כך הפך בית הקפה לגלידריה הראשונה בישוב. כשנסגר בית הקפה, מכונות ייצור הגלידה נמכרו לגלידריה של ויטמן, שהפכה במרוצת השנים לחברת "ויטמן".

ב-1998 באלבומם המשותף של רמי פורטיס ושלומי ברכה הופיע השיר "משאית פיננסית" המתאר את מסעותיו של שלמה שמוכר שלגונים מתוך רכב מסחרי.

במלחמת העולם השנייה, הצי האמריקני השקיע מיליון דולר בהסבה של דוברת בטון לגלידריה שייצרה כ-37 ליטר גלידה מדי שבע דקות. הכל כדי לספק לחיילים בבסיסים גלידה להעלאת המורל עד לניצחון.

ב-1 במאי 1942, אסרו שלטונות המנדט הבריטי על ייצור, מכירה והפצה של גלידות שמנת בכל רחבי ארץ ישראל. לחלב והסוכר הדרושים בכמויות גדולות לייצור גלידה, היו שימושים בסיסיים יותר ונחוצים יותר במלחמת העולם השנייה.

מקור הניב איננו ברור לגמרי. אך הוא ככל הנראה שילוב של כמה ביטויים באנגלית המתייחסים לנפלאות הפגישה השלישית, וכן לביטוי If I see you next time I'll scream שמזכיר במצלול המילה 'צעקה' את המילה 'גלידה' באנגלית ice-cream.

בשנות ה-50 של המאה ה-20 פתחו זוג עולים מבולגריה את "גלידריית קוזו" ביפו, שבה נמכרה לראשונה בארץ ״גלידה מסטיק״ - גלידה בעלת מרקם גמיש, קרמי ודביק.

כשאנחנו אוכלים במהירות משהו קר, הקור חודר אל החך דרך הלוע קרוב לגזע המוח, ומקרר צומת עורקים מרכזי. המוח, בתגובה שולח מייד עוד דם לאזור כדי לחמם אותו. מהירות הפעולות המנוגדות גורמת לכאב ראש חד הנקרא "קיפאון מוחי" או "Ice Cream Headache".

גלידה פרסית מסורתית נקראת בשם "גלידת פרח וזמיר" או "גלידת זעפרן" על שם התבלין "זעפרן" שנמצא בתוכה. היא מבוססת על שמנת מתוקה עם חלב, זעפרן, פיסטוקים ומי ורדים ומוגשת בדרך כלל בתוך שני ופלים עגולים.

וּמְשֻׁבָּחָה. זהו שיר עממי עברי שנכתב למנגינתו של שיר עממי-רוסי.

העיר גילרוי בקליפורניה נחשבת כבירת השום של העולם. מדי שנה מתקיים בה פסטיבל שום שבו אפשר לקבל גביעי גלידת שום עם שבבי שום טרי.

אליעזר בן-יהודה, הגה את המילה "גלידה", ויצר אותה במשקל "לביבה". על-כן, ההגייה התקנית של המילה היא בהטעמה מלרעית (כמו 'גבינה') ולא בהטעמה המלעילית הנפוצה.