בשנת 1973 ישראל השתתפה לראשונה עם הזמרת אילנית והשיר 'אי שם'.

ארבע פעמים זכתה ישראל במקום הראשון, ונמצאת במקום השביעי והמכובד בטבלת הניצחונות של התחרות בכל הזמנים.

שנה לאחר זכיית השיר 'אבניבי', זכה השיר 'הללויה' בתחרות שהתקיימה בירושלים. רק עוד 3 מדינות ניצחו פעמיים ברציפות.

ביצוע השיר 'חי' באירוויזיון 1983, על אדמת גרמניה ריגש רבים, בגלל המילים וגם בזכות התלבושות שעוצבו בהשראת הטלאי הצהוב.

דפנה דקל ייצגה את ישראל רק פעם אחת בתור זמרת ('זה רק ספורט') אך שבה לבימת האירוויזיון כמה שנים אח"כ בתור מנחה בשנת 1999.

לאחר שסירבה להצעות לבצע את השירים 'הללויה' ו'אבניבי' בתחרות, ייצגה שלומית אהרון עם להקת 'הכל עובר חביבי' את ישראל עם השיר 'הלילה' כשהיא בחודש השביעי להריונה.

בשנת 1989 הופיעה במקביל לגילי ילדה נוספת, שייצגה את צרפת. לאחר אותה תחרות החליט איגוד השידור האירופי, לקבוע את גיל 16 כרף מינימלי להשתתפות באירוויזיון.

בתחילת דרכו, בשנת 1985, שימש אדם כרקדן וזמר ליווי של יזהר כהן בשיר 'עולה עולה'.

להקת 'כוורת' ייצגה את ישראל עם השיר "נתתי לה חיי", תחת השם "Poogy", שהיה שם קליט יותר.

כשמספר המדינות בתחרות החל לגדול, הוחלט ב1996 לקיים סינון ראשוני שאותו ישראל לא עברה, בהמשך התרחבה התחרות וכיום יש לה שני חצאי גמר.

שבע פעמים ניסה צביקה פיק לייצג את ישראל כזמר, ביניהם עם השיר 'ארטיק קרטיב', ולא הצליח. אבל כאשר הלחין את 'דיווה' הגיע עד לאירוויזיון ואף קטף את המקום הראשון.

עד שנת 1999, ליוותה תזמורת את הביצועים החיים של השירים, ורבים ניצחו עליה, כגון: מתי כספי (אמור שלום), ננסי ברנדס (הורה, חי), ויוני רכטר (נתתי לה חיי).